אלה וולפסון - אקו סטודיו, יצירה מהטבע

לראות מקרוב זו דרך להתבונן בפרטים הקטנים, לשים לב, להיות בנוכחות ובריכוז וליצור מתוך שמחה. מבחינה אמנותית נשתמש ב  קוֹמְפּוֹזִיצְיָה ואָסֶמְבְּלָז' - קישור להסבר בהמשך   מבחינה הוליסטית נלמד ליצור, להתרכז, לבחור ולשחרר בפעילות זו אני מציעה שילוב בין ציור וצילום, ושימוש בחפצים שונים (עדיפות לחומרים טבעיים) ראשית אספר על תהליך העבודה שלי:   אני מאד אוהבת ים, מעיינות ונחלים, וגם אבנים וזכוכיות שונות, צדפים, עלים. מידי פעם אני אוספת מעט מהאוצרות שאני מוצאת בטבע ושומרת בקופסה. אחד הדברים הנעימים הוא להוציא את הפריטים אלה, להתבונן בכל אחד מהם, לבדוק אותם מול האור, למשש את המרקם, לשמוע את הצליל אם יש, ולהכירם ממש טוב.  לאחר מכן אני לוקחת דף ומציירת רקע שבעיני מתאים לפריטים שבחרתי. אז אני מתחילה לסדר אותם בכל מיני צורות על הרקע שציירתי. בשפת האמנות קוראים לזה קומפוזיציה (תוכלו לקרוא על כך בהמשך). אני בוחרת מקום לכל אחד, בוחנת האם זה נראה טוב בעיני או לא. אני מורידה או מוסיפה פריטים. תהליך זה מזכיר משחק מרגיע ומהנה. כעת לתוך התהליך אני מצרפת את המצלמה. אני משתמשת

המאמץ הנכון, ציור בצבעי מים רגעים של שקט אמיתי, ריכוז ומיקוד. רגעי ציור מענגים ומעניקים שלווה. תרגיל עבודה בשכבות שקופות. אפשרויות ציור ספירלות, עיגולים, פסים. ציור הספירלה מצריך ריכוז ונוכחות. צורת הספירלה מסמלת התפתחות, תנועה והשתנות. צבעי מים מאפשרים עבודה עם שקיפויות. שקיפות היא המהות של צבעי אקוורל. צבע שקוף ותמונה בהירה נוצרים במגע מינימלי ובסבלנות. מאמץ יתר יוצר ציור אטום. במהלך התרגיל   נעקוב אחרי הסימנים שמשאיר המכחול על הדף. ניקח נשימה בין תנועה לתנועה. נשתדל לא לגעת בצורה שציירנו עד ליבוש המלא שלה. רק לאחר שהצורה יבשה נוכל להוסיף שכבה מעל או בחפיפה. נמשיך לעבוד באופן דומה עד שנוצרות מספר שכבות. נעצור את התרגיל לפני שנגיע לאיטום, חשוב שנראה את כל השכבות שיצרנו. תובנות התרגיל בתרגול ויפאסנה ומיינדפולנס, המאמץ הנכון מתייחס לאנרגיה שאנחנו משקיעים במצבים השונים וביחסים. אחיזה בקשיים אל מול תנועת השחרור. אנחנו מסתובבים על אותו ציר מעגלי ולא מצליחים לפרוץ אותו כדי לצאת לדרך חדשה. לא מרפים את האחיזה והמחשבות סובבות סביב אותו הדבר כל הזמן. מחשבה אחרי מחשבה, מילה

צבעים של מ צ ב ר ו ח זה לא סוד שיש צבעים שנעימים לנו לעין יותר מאחרים, יש גם שילובי צבעים שממש מקסימים אותנו ויש כאלה שגורמים לנו לתחושת לאי נחת. החוקרים גילו שלצבעים יש השפעה לרגשות ולתחושות שלנו. לכל צבע יש תדר מסוים שאנחנו מסוגלים להרגיש. במזרח הרחוק התפתחה מסורת ריפו שבה לכל אזור אנרגיה בגוף האדם (הצ'אקרות) יש צבע מתאים.  התמונה מאת Gil Dekel, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=12129988 אפשר לשים לב שמדובר בצבעים שמרכיבים את קרן האור המוכרים לנו כשבעה צבעי הקשת.  צבעים הם חלק מהטבע. הצבעים הירוקים מייצגים את הצומח. אדומים, כתומים וצהובים את השמש והאש. כחולים את השמים והמים. השפעת הצבעים עלינו מבטא את תכונותיהם בטבע. צבעי האש מדרבנים לפעילות ועשייה. הכחולים והירוקים מרגיעים. בחיבור בין חקר הטבע, התרבות והפסיכולוגיה ניתנו משמעויות לכל הצבעים. כך למשל גוונים של סגול מייצגים דמיון, חלומות ומסתורין, הצבע הוורוד נחשב לצבע של אופטימיות.  🌸🌸🌸 יש לנו נטייה טבעית להימשך לחלק מהצבעים מפני שיש להם השפעה עלינו. למשל כשעצוב ל

🌸יצירה מהנה🌸 חזרה לעמוד הראשי

בין שליטה לשחרור, ציור בצבעי מים לצבעי אקוורל יש כמה תכונות. אחת מהן שתשמש אותנו בתרגול היא שהצבע נוזלי ומתפשט על הנייר, מתערבב עם צבעים נוספים ו"בורח", הוא לא מאפשר שליטה מלאה ובכך היתרון שלו בתרגיל השחרור. כלים: צבעי מים, מכחולים – ציוד נלווה לציור בצבעי מים. מהלך התרגיל: מתחילים בציור מעגל קטן במרכז הדף  מוסיפים סביבו מעגל נוסף בצבע אחר (ציור מעגלים מתפתח בדומה לציור המנדלה) לאחר כל מעגל מחליפים צבע – אפשר לחזור על הצבעים, להשתמש במספר צבעים מצומצם או רחב. שומרים על מכחול לח.  כל מעגל חדש נושק  למעגל הקודם באופן צמוד מאד עד חופף. לא נוגעים במעגל שכבר שציירנו, ברגע שמסיימים מעגל אחד ממשיכים למעגל הבא – מעגל אחד נסגר ומעגל חדש מתחיל – יש משמעות למשפט זה! ממשיכים עם המעגלים עד שנגמר המקום בדף.  במהלך הציור אנחנו לא מתקנים צבעים ש"בורחים", מתפשטים ומתערבבים.  גוונים של צבע ירוק ותכלת נחשבים לצבעים מרגיעים ומאזנים. תובנות התרגיל: מתבוננים במעגלים שנוצרו, בעיקר במקומות בין המעגלים בנק' המפגש, מקומות בהם תכננו ציור מדויק אך בפועל הצבעים

יצירה מהנה  חזרה לדף הבית

עץ טבבויה בפריחה מול החלון  צילום: אמית וולפסון פתאום השכונה שלי הפכה למקום מעניין. שלא תבינו לא נכון גם בשגרה אהבתי את הטבע העירוני שנמצא ממש מתחת לאף. ספרתי ציפורים בספירה השנתית, צילמתי פרחי בר שעוד נשארו, בדקתי שמות של עצים צעירים שנשתלו, אבל עכשיו זה אחרת. עכשיו שאינני יכולה להתרחק והטבע ממש אבל ממש חסר לי המצאתי לעצמי פעילות (בדומה למה שאני עושה לתלמידי). תרוץ מספיק טוב לצאת מהבית ולנסות לגרור את בניי שדווקא מבסוטים מאפשרות להיות במדיה באין מפריע. אגלה לכם, אתמול הסתובבתי ברדיוס המותר, פחות או יותר, בעקבות קולות הציפורים. התבוננתי בהן, מביאות מזון, מתקשרות זו עם זו. גיליתי אזורים בהן שוהות ציפורים מסוימות ומקומות קינון. ראיתי צופיות, בולבולים, פשושים  מביאים תולעים ירוקות ואפילו שחרור אחד. התבוננתי בצופיות האהובות עלי, כיצד הן מפרפרות בין ענפי הרימון הפורח והקשבתי לציוציהן. התבוננות זו בחיי הטבע ממלאה אותי שמחה. גם פרחי בר הפורחים מידי שנה בשטחים המעטים שטרם נבנו משמחים אותי. מידי שנה בא הטרקטור, הופך, משטח, רומס אבל הזרעים נשארים באדמה ועולים בסוף החורף ובאביב בשלל

קבלת רגע ההווה ללא שיפוטיות והתמודדות עם אי שביעות רצון מבוא: ברגעי ציור אנחנו ממקדים את האנרגיות ואת תשומת הלב אך ורק בפעולת הציור. כאן ועכשיו. שום דבר אחר לא מעסיק אותנו, רגעי חסד בהם האמן נשאב לתוך פעולת היצירה. האמנם? פעמים רבות במהלך הציור עומדת כנגד עיננו מטרה מסוימת, התוצאה. המטרה להגיע לתוצאה הסופית הופכת את תהליך היצירה למסלול הגעה מנקודה A לנקודה B, מדף ריק לציור המושלם. במהלך הדרך אנו מופעלים על ידי המוח שמתרגם את מה שאנחנו רואים במציאות או בעיני רוחנו ורוצים לראות בתוצר. התוצאה תלויה הרבה פעמים במיומנויות רבות ובמצבים רגשיים שונים. הסיפוק ממה שיצא תלוי ברף השיפוטיות שאנחנו (אמן/מורה/תלמיד) מפעילים כלפי עצמנו או כלפי התוצאה, או גם וגם. השוואה מול האחרים, או רמת השיפוטיות של המתבוננים שנותנים ביקורת גלויה או סמויה, למשל משפחה או החברים. ביקורתיות וגם תסכול באים בצורות שונות ומלווים במשפטים כמו "זה לא כמו שרציתי", "זה לא כמו במציאות", "זה גרוע", "הציור נהרס", "דמיינתי את זה שונה". ביקורת זאת, חוסר שביעות רצון ושיפוטיות חו