100 מטר טבע

עץ טבבויה בפריחה מול החלון 

צילום: אמית וולפסון

פתאום השכונה שלי הפכה למקום מעניין. שלא תבינו לא נכון גם בשגרה אהבתי את הטבע העירוני שנמצא ממש מתחת לאף. ספרתי ציפורים בספירה השנתית, צילמתי פרחי בר שעוד נשארו, בדקתי שמות של עצים צעירים שנשתלו, אבל עכשיו זה אחרת. עכשיו שאינני יכולה להתרחק והטבע ממש אבל ממש חסר לי המצאתי לעצמי פעילות (בדומה למה שאני עושה לתלמידי). תרוץ מספיק טוב לצאת מהבית ולנסות לגרור את בניי שדווקא מבסוטים מאפשרות להיות במדיה באין מפריע. אגלה לכם, אתמול הסתובבתי ברדיוס המותר, פחות או יותר, בעקבות קולות הציפורים. התבוננתי בהן, מביאות מזון, מתקשרות זו עם זו. גיליתי אזורים בהן שוהות ציפורים מסוימות ומקומות קינון. ראיתי צופיות, בולבולים, פשושים  מביאים תולעים ירוקות ואפילו שחרור אחד. התבוננתי בצופיות האהובות עלי, כיצד הן מפרפרות בין ענפי הרימון הפורח והקשבתי לציוציהן. התבוננות זו בחיי הטבע ממלאה אותי שמחה.

גם פרחי בר הפורחים מידי שנה בשטחים המעטים שטרם נבנו משמחים אותי. מידי שנה בא הטרקטור, הופך, משטח, רומס אבל הזרעים נשארים באדמה ועולים בסוף החורף ובאביב בשלל צבעים, עדינים אך חזקים וסביבם חיפושית, דבורים, פרפרים. כיף גדול. לפני יומיים הסתובבתי עם בני וגילינו שזוג עפרוני מצויץ בנו קן בסבך הצמחייה. ככה בין שיטוט לשיטוט חשבתי שאפשר להעמיק את הידע ולהכיר את השמות של החי והצומח כאן ברדיוס הבית. וגם להכיר בשינויים החלים בכל עונה ועונה,  במזג האוויר השונה...משתדלת לפעול לפי העקרונות בהם אני מאמינה...:-)))     

לקחתי פנקס עם דפים חלקים, חילקתי לנושאים לפי מה שיש לנו בסביבה. פרחים, עצים, ציפורים, חרקים...ומצוידת בעפרון ומגדיר יצאתי לשיטוט נוסף. יש מן סקרנות כזו לדעת את השמות, להבין את ההבדלים, לספור כמה מינים יש בסביבתי. אבל האמת לא חייבים להיות כל כך דידקטיים, לפעמים הכי כיף פשוט להסתובב, להתבונן, לנשום. ולפעמים גם נחמד להכיר הבדלים בין חרצית עטורה לסביון אביבי. פתאום 100 מטר נראים די מעניינים ומאפשרים, לפחות בינתיים עד שנוכל להרחיק לכת. 

פוסטים נוספים לפי נושאים