מאי-מאי וריקו סופרים ציפורים
מאי-מאי וריקו הם אחות ואח שגרים עם משפחתם בעיר אחת, בשכונה אחת שיש בה שדרה ירוקה, גינת משחקים ומכולת. בוקר אחד בסוף חודש נובמבר שמעה מאי-מאי קולות קריאה רמים מחוץ לחלון החדר. היא זינקה מהמיטה והזיזה את הווילון. על גג המתנ"ס מול המרפסת עמד זוג ציפורים לבנות-שחורות, עם רגליים ארוכות וקרא בקול חזק וצלול. הקריאות חזרו על עצמן והזכירו קול של צעצוע אמבטיה שהיה לה כשהייתה תינוקת. מאי-מאי התרגשה וקראה לאחיה: "ריקו בוא תראה, ה סיקסקים חזרו!". כבר שלוש שנים שזוג סיקסקים חוזר בסוף הסתיו ועוזב בתחילת הקיץ. בחורף ובאביב הם מבלים על גג המתנ"ס. מתהלכים הלוך חזור, נעלמים לכמה שעות וכשחוזרים מודיעים בקולי קולות "הינה אנחנו כאן". בגשם הם עומדים יחד ונרטבים כאילו בכלל לא מפריע להם שיורד גשם זלעפות. מאי-מאי שמחה לראות שגם השנה הם חזרו. בעודה עומדת בפתח הדלת למרפסת נשמעו ציוצים רבים ולפתע כמה צופיות עפו וקיפצו בין ענפי הגפן, שצמח בשני עציצים גדולים בפינות המרפסת. קטנות ועליזות, הן צייצו כאילו שוחחו ביניהם, אספו עכבישים קטנים והיו כה קרובות עד שנדמה היה שאפשר לגעת בהן. רי
