מתנות מן הים Eco&MindfulArt

בשנים האחרונות אני נוהגת לחזור מדי כמה זמן לשמורת אפולוניה, המקום היה מרכז ליצור זכוכית בתקופה הביזנטית המאוחרת. בכל רחבי האתר ובחוף אני מוצאת שברי זכוכית הנחשבים מבחינה ארכאולוגית, לפסולת-כבשנים בהם הכינו זכוכית גולמית ודברי זכוכית וחרס.

"הפסולת" הזו היא בעצם אוצר עבורי. בכל חתיכת זכוכית אפשר לראות את המשחקי האור, כשהיא רטובה מתרגלים בה עומקים וגוונים של ים. החול והסיד המקומיים הם המקור ממנו היא נוצרה. "טיפות" זכוכית קטנות הפזורות על החוף, נראות כמו טיפות של ים שקפאו והזמן בהם עומד מלכת. בכל פעם שאני מוצאת חתיכת זכוכית בחוף אני מרגישה שהים שלח לי מתנה. כל חתיכה כזו נושאת סיפור מלפני אלפי שנים. המגע עם ההיסטוריה הוא עוצמתי בעיני. ברגעים אלה אני מתחילה ליצור. להניח בזוויות מיוחדות, לבדוק את משחקי האור והצל, לחבר או להפריד. לצלם, לתעד. בוחרת האם לשחרר או לקחת. זהו זמן יצירה המעניק תחושה של להיות "מחוץ לזמן" (מונח של  מיכיל ק. דהונט בספרו - שעה מחוץ לזמן - 22 תרגילים פדגוגיים-דידקטיים באמנות חזותית לילדים - קידום אינטליגנציה שכלית, רגשית וחברתית במשולב) 

מקורות השראה: Land Art ,Jon Foreman – Sculpt TheWorld - אמנות האדמה, גן הפסלים-מצפה רמון