אלה וולפסון - אקו סטודיו, יצירה מהטבע

בין שליטה לשחרור, ציור בצבעי מים לצבעי אקוורל יש כמה תכונות. אחת מהן שתשמש אותנו בתרגול היא שהצבע נוזלי ומתפשט על הנייר, מתערבב עם צבעים נוספים ו"בורח", הוא לא מאפשר שליטה מלאה ובכך היתרון שלו בתרגיל השחרור. כלים: צבעי מים, מכחולים – ציוד נלווה לציור בצבעי מים. מהלך התרגיל: מתחילים בציור מעגל קטן במרכז הדף  מוסיפים סביבו מעגל נוסף בצבע אחר (ציור מעגלים מתפתח בדומה לציור המנדלה) לאחר כל מעגל מחליפים צבע – אפשר לחזור על הצבעים, להשתמש במספר צבעים מצומצם או רחב. שומרים על מכחול לח.  כל מעגל חדש נושק  למעגל הקודם באופן צמוד מאד עד חופף. לא נוגעים במעגל שכבר שציירנו, ברגע שמסיימים מעגל אחד ממשיכים למעגל הבא – מעגל אחד נסגר ומעגל חדש מתחיל – יש משמעות למשפט זה! ממשיכים עם המעגלים עד שנגמר המקום בדף.  במהלך הציור אנחנו לא מתקנים צבעים ש"בורחים", מתפשטים ומתערבבים.  גוונים של צבע ירוק ותכלת נחשבים לצבעים מרגיעים ומאזנים. תובנות התרגיל: מתבוננים במעגלים שנוצרו, בעיקר במקומות בין המעגלים בנק' המפגש, מקומות בהם תכננו ציור מדויק אך בפועל הצבעים

יצירה מהנה  חזרה לדף הבית

עץ טבבויה בפריחה מול החלון  צילום: אמית וולפסון פתאום השכונה שלי הפכה למקום מעניין. שלא תבינו לא נכון גם בשגרה אהבתי את הטבע העירוני שנמצא ממש מתחת לאף. ספרתי ציפורים בספירה השנתית, צילמתי פרחי בר שעוד נשארו, בדקתי שמות של עצים צעירים שנשתלו, אבל עכשיו זה אחרת. עכשיו שאינני יכולה להתרחק והטבע ממש אבל ממש חסר לי המצאתי לעצמי פעילות (בדומה למה שאני עושה לתלמידי). תרוץ מספיק טוב לצאת מהבית ולנסות לגרור את בניי שדווקא מבסוטים מאפשרות להיות במדיה באין מפריע. אגלה לכם, אתמול הסתובבתי ברדיוס המותר, פחות או יותר, בעקבות קולות הציפורים. התבוננתי בהן, מביאות מזון, מתקשרות זו עם זו. גיליתי אזורים בהן שוהות ציפורים מסוימות ומקומות קינון. ראיתי צופיות, בולבולים, פשושים  מביאים תולעים ירוקות ואפילו שחרור אחד. התבוננתי בצופיות האהובות עלי, כיצד הן מפרפרות בין ענפי הרימון הפורח והקשבתי לציוציהן. התבוננות זו בחיי הטבע ממלאה אותי שמחה. גם פרחי בר הפורחים מידי שנה בשטחים המעטים שטרם נבנו משמחים אותי. מידי שנה בא הטרקטור, הופך, משטח, רומס אבל הזרעים נשארים באדמה ועולים בסוף החורף ובאביב בשלל

קבלת רגע ההווה ללא שיפוטיות והתמודדות עם אי שביעות רצון מבוא: ברגעי ציור אנחנו ממקדים את האנרגיות ואת תשומת הלב אך ורק בפעולת הציור. כאן ועכשיו. שום דבר אחר לא מעסיק אותנו, רגעי חסד בהם האמן נשאב לתוך פעולת היצירה. האמנם? פעמים רבות במהלך הציור עומדת כנגד עיננו מטרה מסוימת, התוצאה. המטרה להגיע לתוצאה הסופית הופכת את תהליך היצירה למסלול הגעה מנקודה A לנקודה B, מדף ריק לציור המושלם. במהלך הדרך אנו מופעלים על ידי המוח שמתרגם את מה שאנחנו רואים במציאות או בעיני רוחנו ורוצים לראות בתוצר. התוצאה תלויה הרבה פעמים במיומנויות רבות ובמצבים רגשיים שונים. הסיפוק ממה שיצא תלוי ברף השיפוטיות שאנחנו (אמן/מורה/תלמיד) מפעילים כלפי עצמנו או כלפי התוצאה, או גם וגם. השוואה מול האחרים, או רמת השיפוטיות של המתבוננים שנותנים ביקורת גלויה או סמויה, למשל משפחה או החברים. ביקורתיות וגם תסכול באים בצורות שונות ומלווים במשפטים כמו "זה לא כמו שרציתי", "זה לא כמו במציאות", "זה גרוע", "הציור נהרס", "דמיינתי את זה שונה". ביקורת זאת, חוסר שביעות רצון ושיפוטיות חו

דרך של יצירה קשובה MindfulArt היא דרך יצירה מסוימת שמציעה תרגול מנטלי בגישת המיינדפולנס משולב ציור ויצירה. מטרת התרגילים לאפשר מרחב פנימי של התבוננות ורוגע. להעניק מרחב בטוח של יצירה, איזון והעצמה.  אני מאמינה בכך שמורים לאמנות יכולים להיעזר בחיבורים בין מקצוע אמנות לבין גישת מיינדפולנס בהיבט אישי ופדגוגי. ניתן להביא את התרגילים גם לתלמידים עם התאמה לגילאים. בתכנית זו שיצרתי אציג חמישה תרגילים העוסקים באמנות בקשיבות באמצעותם אנסה ליצור מפגש קשוב עם עצמי, עם האחר והסביבה.  תרגיל 1 – תרגילי שחרור בציור בתרגיל הראשון שהגדרתי כתרגילי חימום אני מתייחסת לשני דברים: הראשון הורדת הלחץ הנפשי והקוגניטיבי שקיים אצל המורים והתלמידים לצורך השגת מטרה כלשהי שלפעמים לא מוגדרת וחמקמקה אבל תמיד קיימת בתת מודע שלנו, אני ארחיב על כך בהמשך. השני הוא להביא את תשומת הלב לפעולה חושית ולקשב, שחרור האחיזה בציור ריאליסטי, הבאת הומור וחוסר שליטה מסוים לתוך פעולת הציור. כדי להשתחרר משיפוטיות או השגת מטרה של ציור "יפה" נעשה כמה תרגילים לשחרור הידיים והתודעה.  שרבוט חופשי – אפשר

'קורונה טיים' צועק בני הצעיר בשמחה מחלון הרכב...אבל אז גם נלחץ ואנחנו מנהלים שיחות הרגעה, עד כמה שניתן, כי במשפחה תמיד יש את הלחוצים יותר, ואת אלה שפחות, וכאלה שחושבים שהכל בשגרה, ומישהו צריך לאזן בין כולם. ואז במוצאי שבת ב 23:15 כשמסתיים שידור של חדשות ועידן ריכל מזמין את כולם לשיר יחד, המורה ללשון בתיכון של הבכור שלי שולחת משימות להגשה כבר לבוקר! אז בוא נרגיע ונראה בפסק זמן הזה הזדמנות להסתכל על עצמנו, על מרוץ העכברים שניהלנו ולעצור לרגע, כי גם זה יעבור...ונראה במצב הזה הזדמנות:  לאפשר לעצמנו ולילדים שלנו לישון שעה שעתיים יותר  לקום ברוגע  לעשות ביחד פעילות גופנית  להשתתף במטלות הבית, כמו ניגוב כלים, קיפל כביסה, הכנת הארוחות וארגון הבית לקרוא ספר שמזמן תכננתם ולא היה לכם זמן (הספר שלנו על פו הדב וחבריו כבר התייאש מאיתנו...) לצאת לטבע לשחק במשחקי קופסה, בלגו, בבובות... לגדל צמחים בעציצים ולהנות מטעמם  ללמוד מרחוק דרך המחשב ובחוברות אך לא בהגזמה, ולא ליצור לחץ ומריבות סביב העניין לצייר ציורים  לרקוד לפסל לשיר שירים לנסות לשמור על שפיות כשהילדים החמודים

תיאור כללי: מערך שיעורים בחינוך סביבתי (או/ו בשיעורי אמנות) שמחבר בין טבע ליצירה. עבודה עם חומרים טבעיים, פעילות חוץ כיתתית בגינה, בחצר, בחווה,  בחורשה או ביער. הפעילות נוגעת בכמה היבטים: התבוננות, יצירתיות, דמיון, חקר ומשחק. הפעילות מזמנת אינטראקציות חברתיות בקבוצה, עבודה בצוותים ו/או עבודה אישית. זוהי למידה טבעית, מהנה ומשמעותית היא מוכרת בגישות חינוך כמו חינוך יער, רג'יו אמיליה, מונטסורי, גישת רוח החומר של נונה אורבך - כשהגשת החומרים היא ההנחיה לפעילות. במהלך הפעילות אני יוצרת לצד התלמידים וביחד עימם תוך הכוונה רכה ועזרה טכנית במידת הצורך. מתאים לכיתות א'-ה' - בווריאציות שונות זמן לכל מפגש כ-40 דק' מפגש ראשון:   יוצאים לחצר לאסוף חומרים שונים שמזדמנים לנו (בלי לקטוף, לפרק או לגרום נזק כלשהו) כבר בשלב האיסוף מתחילים למיין את המציאות. פעילות האיסוף והמיון יוצרת סקרנות רבה והנאה אסתטית אצל התלמידים. זו הזדמנות לשוחח איזה חומרים אספנו, שמות שלהם, בחינת המרקמים והצבעים. אפשר לפתוח פרי כמו סיגלון, ברכיכיטון כדי לראות מה יש בפנים. אנחנו דיברנו על צורות שו