אוצרות בחול/כתבה וציירה אלה וולפסון
אתם כבר מכירים את מאי-מאי ואת אחיה ריקו שגרים ליד שדרה ירוקה, גינת משחקים ומכולת. הפעם נגלה מה קרה לאחים בחוף הים. מאז שמאי-מאי הייתה קטנה היא אהבה את הים, את החוף ובעיקר קונכיות וצדפים המפוזרים על החול. במשך זמן ממושך יכלה ללכת על החוף, לחפש, למיין, למצוא את הצדפים המיוחדים ביותר ולאסוף לתוך הדלי. גם הפעם הלכה על החוף, חיפשה, הפכה, בדקה. עשרות קונכיות נכנסו לדלי שלה. גדולות וקטנות, ארוכות ושטוחות, צבעוניות וחד גוניות, שלמות ושבורות, מחוספסות וחלקות. כולן נראו לה מיוחדות עד מאד, יפות ומסתוריות. אוצרות שהגיעו ממעמקי הים. אחיה ריקו התבונן ברצינות במציאות והסביר: "לצדף העגול יש חור לא מדויק במרכז הקצה המעוגל, זה משום שהוא התגלגל בין הגלים וקיבל מכות רבות בקרקעית הים, מסלעים ומצדפים אחרים, ובמקום הכי עבה והכבד של הצדף נוצר חור.", "ומה אם החור העגול המושלם בצדף הזה?", שאלה מאי-מאי, והצביעה על הצדף הלבן הקטן. "זה אומר שהצדפה הזאת נטרפה על ידי קונכייה טורפת שנצמדה אליה, קדחה פתח עגול מדויק, ושאבה את הרכיכה מבפנים." ריקו ידע הרבה, הוא אהב לקר
