מאי-מאי וריקו בחורשה/כתבה וציירה אלה וולפסון
מאי-מאי וריקו הם אחות
ואח שגרים עם משפחתם בשכונה אחת שיש בה שדרה ירוקה, גינת משחקים ומכולת. בשבת
בבוקר הלכו הילדים עם הוריהם לטייל בחורשה. השמש חיממה והאירה את הדרך.
מכל מקום הציצו פרחי סביון צהובים וציפורים צייצו בקולות עליזים.
מאי-מאי דילגה וקפצה, התקדמה וחזרה, הסתובבה סביב וזמזמה לעצמה שיר. ריקו הלך בצעדים איטיים, ראשו מורכן, ידיו שלובות על החזה. הוא היה מעט עצוב כי חברו הטוב דולב, עמו תכנן להיפגש, לא יכל להגיע. החורשה הייתה במרחק הליכה קצר מביתם. צמחו בה עצי אורן ואלון, אלה וחרוב. מאי-מאי וריקו הכירו את החורשה היטב, הם נהגו לטייל בה עוד כשהיו בגן.
כשהגיעו לכר דשא רחב מאי-מאי שאלה:
"ריקו רוצה לשחק במשחק ההקשבה
לציפורים ולגלות מה הן אומרות?", אך ריקו לא רצה.
"נאסוף זרדים ואבנים ונבנה
בית לפיות!", היא הציעה. ריקו משך בכתפיו בחוסר חשק.
"אז אולי נשחק במשחק התגליות - מה חדש בחורשה?", ריקו הנהן בחיוב. הם סיכמו להיפגש ליד הסלע הגדול והלכו כל
אחד בנפרד לשוטט מסביב.
כעבור כמה זמן נפגשו.
"ראיתי שבלול גדול הולך על השביל", סיפרה מאי-מאי.
"ואני ראיתי זחל ירוק בתוך הפרח", אמר ריקו.
"מה עשה הזחל בתוך הפרח?", שאלה
מאי-מאי.
"הוא אכל אבקנים",
ענה ריקו.
"ראיתי פטריות חלקות ועגולות", אמרה
מאי-מאי.
"ואני ראיתי כלנית בוכה", אמר
ריקו.
"כלנית בוכה?",
התפעלה מאי-מאי. "אני ראיתי כלנית מתרחצת", אמרה.
"תראה לי את הכלנית שלך", ביקשה מאי-מאי. "ואת תראי לי את שלך", אמר ריקו.
"תראה לי את הכלנית שלך", ביקשה מאי-מאי. "ואת תראי לי את שלך", אמר ריקו.
הלכו הילדים יחד לחפש שוב את
הכלנית הבוכה.
"אני הלכתי בדרך הזאת קודם", אמרה
מאי-מאי, "גם אני", אמר ריקו. כשהגיעו לכלנית גילו האחים ששניהם
ראו את אותו הפרח.
* שאלות אחרי הסיפור: מדוע ריקו חשב שהכלנית בוכה? כיצד הרגשות של הילדים השפיעו אל ההתבוננות שלהם בטבע?
* פינת מדע: טיפות טל על צמחים זו תופעה טבעית הנוצרת בעיקר בלילה כאשר האוויר מלא בלחות. גלו איך הטל נוצר
לסיפורים נוספים
מהמם אלה! מרשה לספר את זה בגן שלי?עם קרדיט לסופרת כמובן!!
השבמחקתודה רבה! בהחלט אשמח מאד שתספרי, תקריני אם יש לך מקרן, מרגש לשמוע
השבמחקאלה, את ציירת נהדרת, סגנון רך וקצת רומנטי. הצבעים קופצים מהציור אך אין שם טיפת קיטש או בנאליות. יחי השבלולים (;
השבמחקתודה רבה יקרה!
מחק