הערב יצאתי לסיור בעקבות המפגש בהשתלמות "למידה חווייתית היברידית המשלבת אומנויות וטבע". יותר נכון יצאנו יחד, אני ונועם, בני הצעיר. במיוחד בתקופה הזו אני מנצלת כל הזדמנות לשהייה משותפת שלנו בחוץ. הלכנו בשביל של הגינה השכונתית, קנינו ארטיקים במכולת ודיברנו. נועם עדיין היה נסער ממה שקרה בבוקר עם המורה, בזום. אחרי כמה דקות הגענו לשטח הפתוח בשכונה. בעצם זה לא רק ה"שטח הפתוח" זה המקום "שלנו". לחלק האחד שלו קראנו גבעת הרוח, כי תמיד כשעולים למעלה נושבת רוח נעימה, לפעמים אפילו חזקה. מול גבעת הרוח יש גבעה נוספת, שתי הגבעות מופרדות על ידי ואדי דמיוני בו עובר נחל...דמיוני כמובן. התקרבנו ועלינו לאט על הגבעה. כבר מרחוק הבחנו בלהקת יונים שליקטה זרעים. כשהתקרבנו ראינו גם שתי מיינות, עורב וכמה צוצלות. פתאום שמנו לב שבין כל הציפורים מקפץ נחליאלי אחד קטן. איזו הפתעה! נחליאלי ראשון שראינו השנה. ממש שמחתי. ומכיוון שלא פעם אנחנו רואים ציפורים על הגבעה הזאת החלטנו לתת לה שם "גבעת הציפורים". מגבעת הציפורים עלינו לגבעת הרוח. ישבנו כמה רגעים בשקט, נהנים מהארטיקים ומהאוויר...