אלה וולפסון - אקו סטודיו, יצירה מהטבע

בתמונה: מנדלה מחומרים טבעיים שעשינו עם הילדים בטיול ברמת הנדיב  הכנת מנדלה מחומרים טבעיים היא יצירה הוליסטית שנוגעת בהיבטים של חוויה, התבוננות, סביבה  ויצירה – הכל בחבילה אחת. חייבת להודות שאינני מחדשת אולי, כי יצירת מנדלה מחומרים טבעיים ידועה ומוכרת. היא פשוטה וכפית, ניתן ליצור אותה בכל מקום, בחצר, בחורשה, ביער, בחוף הים ובלב המדבר. זאת הסיבה שברצוני לחדד את יתרונותיה ולהתייחס למספר היבטים בהם היא נוגעת. 1. בעשיית המנדלה יש אלמנט מדיטטיבי של ריכוז וגם חוויה אסתטית שנעימה לנו לעין מתוך שאיפה חושית בסיסית להרמוניה. לכן יצירת המנדלה תומכת בתחושת איזון, הרמוניה ורוגע.  2. שהות בטבע ואיסוף חומרים מהטבע יוצרים תחושת חוויה וחוסן. זמן חוויתי במהלך הכנת המנדלה תורם תחושת בטחון להיות בסביבה טבעית.  היא גורמת לנו להתבונן בסביבה ובפרטים הקטנים, לשאול שאלות על הצורות והצבעים שאנו פוגשים, להתפעל מיופי הטבע. 3. עשיית המנדלה היא אחת הדרכים לחוות את רגע ההווה כפי שהוא באופן לא שיפוטי מכיוון שבמהלך היצירה, שכוללת איסוף והנחה של הפריטים השונים שאספנו, אנו מתמסרים לתהליך ומרוכזים בו.

בשנים האחרונות בלימודי החינוך סביבתי אני מכינה עם תלמידי מחברות חקר אישיות שמלוות אותנו בשלבים השונים של תהליך הלמידה. מחברת כזאת מהווה סוג של יומן-חוקר ויש לה כמה יתרונות: 1. היא אישית ומיוחדת, אפשר לעטר ולקשט אותה.  2. הפורמט שלה מעט שונה ממחברות הרגילות היא יותר דומה לפנקס ויוצרת סקרנות ועניין.  3. היא מכילה 6 דפים חלקים בהם ניתן לצייר וגם לכתוב ולהדביק. אין צורך להקפיד על שורות. 4. היא מלווה אותנו בשטח, קטנה ונוחה, למשל כשיוצאים לגינה למעקב צמיחה של פרחי בר. 5. אנחנו רושמים בה מידע אישי שמבוסס על התבוננות ושימוש בחושים.  6. כשנעזרים בספרים ובמדיה בוחרים רק מידע רלוונטי, לומדים לתמצת אותו - לא עושים 'העתק הדבק'. 7. למחברת זו יש ערך אישי עבור הלומד שמתעד תהליך חקר שעבר.    צמחי תבלין ומרפא - קבוצה ו גוזמים מהצמח שבחרנו, משתמשים בחושים וכלים מדעיים על מנת לתאר את ההתרשמות האישית והכרות אינטימית עם הצמח, זהו השלב הראשון לפני שעוברים ללמידה וחיפוש במקורות המידע אודות הצמחים.  פרחי בר - קבוצה ג הכרות עם פקעות, בצלים וזרעים. התבוננות וציור, שתילה

יקינתון הוא אחד הפרחים היפים שגידלתי באדנית על החלון מידי חורף יחד עם הבנים שלי מאז היו קטנים. יש להם רגשות חיבה ליקינתון, אולי בגלל השיר איתו אהבו להירדם. עד היום הקטן שלי שכבר בן עשר מבקש לפעמים שאשיר לו אותו לפני השינה. אז השנה חשבתי להרחיב את הכיף הזה וללמד על יקינתון בכיתה ג'. אציג כאן את התהליך שעשינו עם התלמידים, מלווה בתמונות. יקינתון הוא גאופיט רב שנתי (גאופיט צמח  שבתקופה מסוימת מתים בו כל החלקים העל קרקעיים ונשאר רק איבר אגירה תת-קרקעי) כאן רואים את הבצל שלו, בצבע סגלגל. יש בצלים בצבע לבן צהבהב. החוטים בתחתית הבצל, ממש במרכז, הם השורשים היבשים מהעונה הקודמת. מסביבם בולט מעגל הנקודות צהובות-לבנות, אלו השורשים החדשים שמחכים לבקוע. שלושה בצלים שתולים, כשהם בולטים מעט מעל האדמה, בתוך צנצנת מחוררת (כדי שעודפי המים ירדו לצלוחית) כך עשינו גם בכיתה גם צבע וגם ריח! מעקב נעשה על ידי התלמידים במחברות החקר - על המחברות בכתבה נפרדת: מחברת אישית שמלווה תהליך התבוננות וחקר בלימודי סביבה וקיימות ביסודי