הזמנה ליצירה – בעקבות סיפור "מאי-מאי וריקו בטיול"

יוצאים לטיול/סיור טבע, לפארק, לגינת בית הספר או הגן. ניקח פנקס ציור קטן, רצוי דפים עבים בגודל חצי 4A (אפשר להכין לבד), צבעים. גרי שעווה בקופסה נוחים לציור בחוץ.

1. במהלך הטיול עושים הפסקות ומסתכלים סביבנו, בוחרים פרט קטן, מתבוננים בו היטב ומציירים אותו כפי שהוא נראה לעין. אם זה פרח נספור כמה עלי כותרת יש לו, איזו צורה יש להם, מה הגודל, מה הצבע? התעכבות על הפרטים הקטנים יוצרת הבנה חזותית והעמקה בדימוי. 

הפסקה של התבוננות וציור יוצרים מרחב אישי ואינטימי בין הילד (או המבוגר) למקום, מעניקים חוויה משמעותית ותחושת רוגע.  מאפשרים להרגיש את רגע ההווה ולהיות בנוכחות עם עצמנו ועם הסביבה. זו היא גם הזדמנות לגלות סקרנות וללמוד דברים חדשים.

2. אפשרות נוספת היא ציור מתוך הזיכרון של החוויה תוך מתן היבט דמיוני. אפשרות זו יוצרת חזרה אל תוך עצמי ומאפשרת לבטא את החוויה בדרך אישית וייחודית. בציור כזה נשים דגש על החוויה אישית, זיכרונות ותחושות, ולא על הפרטים המדויקים.

3. זכוכית מגדלת שמאפשרת התבוננות בפרטים הקטנים ויוצרת היבט נוסף של עניין, הרפתקה ולמידה עצמית.

4. דרך נוספת ליצור בהשראת המראות של הטבע, היא להתבונן בכל הנוף, למצמץ ולראות את כתמי הצבע באופן מופשט. אחו ירוק ובו נקודות צבעוניות של פרחי בר. בהתאם לראיה מטושטשת זו אפשר לצייר ציור מופשט שמתאר את תחושת הצבעוניות של הצופה.  

לסיפור "מאי-מאי וריקו בטיול"
לקריאה נוספת והצעות לפעילויות
גישת תבונת ההתבוננות