מאי-מאי וריקו בטיול/כתבה וציירה אלה וולפסון
מאי-מאי וריקו הם אחות ואח שגרים עם משפחתם בשכונה אחת, על גבעה ירוקה, לא רחוק מהים. מחר הם יוצאים לטיול עם הוריהם. ריקו אסף תיק קטן ובתוכו שתי מכוניות מרוץ, בובת החתול, פנס וזכוכית מגדלת. מאי-מאי לא הצליחה לבחור מה לקחת לטיול. כבר הגיע ערב, ריקו נרדם ומאי-מאי עדיין התלבטה והתרגשה. היא ישבה לצייר ולבסוף נרדמה.
וזה מה שמאי-מאי
ציירה. ילדה על כדור צבעוני, איש שמח-עצוב וסוס מכדורים
בבוקר החליטה לקחת פנקס וצבעים והמשפחה יצאה לטיול. ביום הראשון הם טיילו בשביל שעבר בין השדות. עשב גבוה שצמח אחרי גשמי החורף העלה ריח רענן. מאי-מאי אהבה את הריח, לדעתה הוא היה ירוק ומתוק. גם הצבע הירוק של הצמחים מצא חן בעיניה, היו בו גוונים רבים, בהירים וכהים, ירוק צהבהב וירוק כחלחל. הגבעולים הגבוהים זהרו ונצצו באור השמש.
ריקו טיפס על אבן גדולה, הוא אהב לראות את הנוף. שדה החיטה נראה בעיניו כמו שמיכה ירוקה שזזה ברוח. בערב, לפני השינה מאי-מאי ציירה ציור, ילדה על כדור צבעוני, איש שמח-עצוב וסוס מכדורים מטיילים בשדה ירוק.
ריקו טיפס על אבן גדולה, הוא אהב לראות את הנוף. שדה החיטה נראה בעיניו כמו שמיכה ירוקה שזזה ברוח. בערב, לפני השינה מאי-מאי ציירה ציור, ילדה על כדור צבעוני, איש שמח-עצוב וסוס מכדורים מטיילים בשדה ירוק.
ביום השני המשפחה טיילה על הר גבוה. הם טיפסו על הסלעים והלכו לאט זה אחר זה בשביל הצר. מכל מקום הציצו פרחים בשלל צבעים - ורוד, סגול, צהוב, לבן, אדום וכחול. מאי-מאי עצרה פעמים רבות, התכופפה והריחה את הפרחים היפים. ריקו גם עצר, הוא קירב
את זכוכית המגדלת קרוב לפרח, דרכה יכל לראות טוב יותר את האבקנים הקטנים. הוא אפילו
גילה חיפושית פצפונת שישבה בתוך הפרח. מאי-מאי הבחינה שלעלי כותרת של הפרחים השונים
יש צורות שונות. לפרח הלבן היו הרבה עלי כותרת, הם היו מחודדים בקצה. לפרח הוורוד
היו חמישה עלי כותרת עגולים. את הפרח הכחול מאי-מאי אהבה יותר מכל הפרחים
האחרים, היו לו עלי כותרת דקים ומשוננים. ריקו אמר שקוראים לו עולש מצוי. ריקו אהב
לבדוק שמות של כל הדברים שפגש בדרך. כשהמשפחה עשתה הפסקה מאי-מאי הוציאה פנקס
וצבעים, ישבה ליד הפרח הכחול והתבוננה בו. בהתחלה היא בחרה את הצבע המתאים ביותר, הסתכלה
על צורת העלים, ספרה את מספר עלי הכותרת וניסתה לצייר בדיוק את מה שראתה. זה לא
היה פשוט כל כך, הפרח שציירה יצא דומה, אך גם שונה מהפרח שראתה. אבל מה שמאי-מאי
הכי אהבה זאת התחושה שהרגישה בעת שציירה. היא אהבה לראות כיצד הצבעים משאירים סימן על הדף
ואת תחושת השקט. בזכות הציור היא הכירה את הפרח שלה טוב יותר מכל הפרחים האחרים שראתה
בדרך. כשחזרו הביתה ריקו אמר לאחותו שהציורים שציירה יזכיר לה את חווית הטיול, וזאת
אכן הייתה מזכרת נהדרת.
ביום למחרת מאי-מאי ציירה ציור נוסף. ילדה על כדור צבעוני, איש שמח-עצוב וסוס מכדורים, חבריה המצוירים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה